top of page
  • anati303

אדישות

א. (בן 40) מספר שהוא מרגיש שכל הזמן באים אליו בטענות. "בעבודה אני אף פעם לא בסדר. תמיד יראו איפה אני "לא" ואף פעם לא ישימו לב למה שאני 'כן" ואז אני חוזר הבייתה ומתחיל מטח כבד של טילים: "למה לא עשית, למה לא הבאת, למה אתה לא בבית יותר מוקדם, זוכר שהבטחת? וכד'". א. נהייה אדיש. הוא מסתובב בעולם עם שריון כבד שאף אחד כבר לא מצליח לפגוע בו יותר ולהיכנס פנימה. אז באים אליו בטענות שלא אכפת לו אבל זה כבר לא מזיז לו. בכאילו.

********************

לפעמים אדישות היא סימפטום לבעיה גדולה יותר שאנו מתמודדים איתה. אנשים מתארים אותה בטיפול כאילו הם מרגישים "ריקים" או "ששום דבר לא נוגע בהם". במקרה של א. הנשמה שלו כבר לא יכולה לשאת כל כך הרבה טענות ואז היא מגנה עליו בחומות של הגנה. ישנם מקרים בהם אנשים הופכים להיות כהי חושים כתגובה לטראומה שעברו או בגלל בעיה רפואית. חשוב לעשות אבחנה מבדלת של מה המקור לקושי, לפני שניגשים לטיפול.

השינויים בהתנהגות של אנשים "אדישים" פוגעים בהם יותר:

* הם מזניחים דברים שהם אחראים עליהם (בעבודה / בלימודים / בבית).

* הם מזניחים את הצרכים האישיים שלהם כמו הבריאות למשל, ההיגיינה, התזונה או דפוסי שינה קבועים. אנשים בטעות יפרשו את ההתנהגות האדישה כעצלנות ויכעסו בגללה מאוד. - (הבוס בעבודה במקרה של א' או אשתו).

********************

אם לא עברת טראומה קשה לאחרונה ו/או את/ה יכול/ה להצביע על גורם שהפך אותך אדיש או חסר תחושות, יש לך בהחלט יש לך סיבה לדאגה. - אם את/ה כבר לא נהנה/ית מפעילויות שהיית נוהג/ת לעשות. - אם את/ה עייפ/ה באופן חריג, איטי,/ית , כבד/ה בצורה שמקשה עליך על התפקוד, זה סימן שיש בעיה.

מומלץ לפנות לקבל טיפול.

ענת דניאלי עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה 050-3372301


bottom of page