"אתלופוביה" - חרדת כישלון

זיכרון ילדות:

הייתי בת 12 בערך. היה מבחן בספורט אצל המורה הג'ינג'י עוזי בבית הספר יסודי ברמת גן. אנחנו צריכים לעבור תחנות כדי לקבל ציון בתעודה על היכולות הספורטיביות שלנו .

תחנה ראשונה: חמור. אנחנו אמורים לרוץ, לקפוץ, לפשק את הרגליים ולעבור משוכה ראשונה.

חלק מהילדים נתקעים על החמור ולא מצליחים לעבור אותו. פחדתי להיתקע גם. שיצחקו עלי. שיגידו שאני לא טובה מספיק, לוזרית. פחדתי לקבל עוד ציון נמוך בתעודה. התאמנתי בכל המכשירים האחרים. בהם ידעתי שאני טובה. לא העזתי להתקרב אל החמור. פחדתי להיכשל.

עוזי הוציא את השעון עצר. הוא בדק זמנים. דמיינתי את עצמי נתקעת על החמור. "שם זה ייגמר" ידעתי. פחדתי שלא תהיה לי אפילו הזדמנות לעבור למכשירים האחרים. הייתי שישית בשורה. לפני כולם הצליחו. הייתי בטוחה ש שבור את הרצף.

קמתי מהספסל. הלכתי לאט לתחנה ראשונה. הלב שלי דפק חזק בפחד. נתתי את הזינוק של החיים שלי. הרגשתי את העיניים של כולם שהסתכלו עלי בגב.

זינקתי על המקפצה גבוה ו... עברתי. בקלות. ספלאש. בום. ספלאש. זיקוקים. אש ותמרות עשן. הלב דפק 500. ה צ ל ח ת י.

שעטתי אל התחנה הבאה. קטן עלי. עשיתי את זה בלי למצמץ. השגתי שיא בזמנים. 100 בתעודה. א ל ו פ ה.

**********************

"חרדת כישלון" או במילים אחרות "אתלופוביה", היא פחד מתמיד ולא רציונלי מכישלון. לא מדובר רק בחוסר הצלחה אלא במצב קיצוני והרסני. בפסיכיאטרה לפעמים נפגשת החרדה הזאת עם חלק מהפרעות אחרות כמו: הפרעה במצב רוח, הפרעת חרדה או הפרעת אכילה.

אנשים פרפקציוניסטים יסבלו ממנה יותר מאנשים אחרים.

אנשים שסובלים מחרדת כישלון לפעמים יטו לא להתנסות בדברים מסויימים כי הם חוששים להיכשל בו או לדחות את ההתמודדות עצמה ובכך מכשילים את עצמם או מונעים מעצמם להצליח.

מה עושים אם אתם הורים לילד כזה?

1. אף פעם אל תגידו לילדים שלכם שהם לא מסוגלים לעשות משהו אם הם רכשו את המיומנות לעשות את זה לבד. אל תחזיקו להם את הבקבוק, תחתכו להם את האוכל, תלמדו אותם למבחן, תכינו אותם לקראת משימה מורכבת. תמיד תתנו להם את החכה ותלמדו אותם לדוג בעצמם כשאתם ברקע צופים בהם ומכוונים.

2. נסו להבין מה גרם לפחד. האם מדובר בחוויות קודמות של כישלון? האם מדובר ב"העברה בין דורית של פחד" ממכם אל הילד, האם הציפיות הסמויות או הגלויות מהילד הן תמיד להצלחה וה"עונש" על כישלון גבוה מידי?

3. תזהו מחשבות אוטומטיות: "אני לא אצליח, לא מסוגל, לא יכול, זה הולך להיות קשה...". למדו את הילדים שלכם לערער עליהם ולהתנסות כמה שיותר בהתמודדויות חדשות. הסיכוי להצליח יגדל אם יהיו הרבה התנסויות.

4. תחבקו את הכישלונות שהיו והתייחסו אליהם כשיעור לחיים, כניסיונות שלא צלחו. חוסר הצלחה רק מלמדת אותנו שאנחנו לא בכיוון. עזרו לילדים שלכם לשנות גישה ולחפש דרכים אחרות והרחיבו את אפשרויות החיפוש.

בהצלחה

ענת דניאלי עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה 050-3372301

מעדיפה כישלונות מפוארים מחלומות במגירה.