באיזה דלק תטעינו את המנוע שלכם

לפני בערך חצי שנה נכנסתי לתדלק בתחנת דלק. התחנה הייתה ריקה מאדם והמתדלק לא היה. הייתי מוטרדת מאוד ועייפה ובהסח הדעת ניגשתי למילוי העצמי ומילאתי טנק שלם של סולר במקום בנזין.

מה שקרה אחר כך נמשך במשך 4.5 שעות של סיוט והוא נושא לפוסט אחר, אבל מאז אותו יום ועד היום מלאתי דלק רק בסיוע של מתדלק.

בכל פעם שניגשתי לתדלק שוב, אחרי האירוע ההוא, אמרתי לעצמי: "אני לא מוכנה לעבור את זה שוב".

היום בלית ברירה הגעתי שוב לתדלק.

בכניסה לתחנת הדלק ראיתי שלט גדול: "בגלל החג, התחנה פתוחה רק לתדלוק עצמי". כשקראתי את השלט, הרגשתי את כל התסמינים של חרדה שמתוארים היטב בספרות הפסיכולוגית:

הלב שלי דפק חזק.

התחלתי להרגיש קשיי נשימה.

הראש של כאב והסתחרר.

כמעט חזרתי בי ונסעתי הביתה ואז החלטתי שאני מתמודדת.

התחלתי למלא את הפרטים שלי במכשיר התדלוק והיד שלי רעדה. בדקתי מיליון ואחד פעמים שאני מכניסה למיכל בנזין ולא סולר ולא נרגעתי עד שלא התיישבתי באוטו שלי מחדש וראיתי שהוא לא "התפוצץ" אחרי שהתנעתי אותו שוב.

עשיתי את זה.

איזה הקלה עצומה הייתה להמשיך לנסוע ולדעת שהחלק הרע של הטראומה עכשיו לגמרי מאחורי.

*********************

אחוז גדול מאוד מהאנשים יכולים לחוות תופעות דומות של חרדה כמו זאת שתיארתי כאן בתגובה למצבים שאנשים אחרים יכולים לראות אותם כארועים פעוטים.

אם אתם או מישהו שאתם מכירים חווה תסמינים דומים ומעוררי חרדה כמו שאני חוויתי כמו: דופק מהיר, רעד בידיים, קשיי נשימה, מחשבות אובססיביות ו/או שליליות הקשורות לארוע, סחרחורות, כאבי בטן, שלשולים ועוד, הפנו אותו לקבלת עזרה.

ישנם דרכים שיכולים לעזור כדי להתמודד עם התחושות הפזיולוגיות והרגשיות הקשות האלו.

בראש ובראשונה חשוב שתבינו את מקור של הפחד, אבל בהמשך תצטרכו להתמודד איתו באופן הדרגתי.

שתהיה נסיעה בטוחה.

ענת דניאלי

עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה

050-3372301