דפוסים

"מה עושים כשהדפוסים שלנו חזקים מאיתנו?" שואל אותי גבר בן 40 במהלך טיפול.

"אני מודע לעצמי" הוא אומר. "מבין כמה התגובות שלי לפעמים אוטומטיות, אבל כשאני מתעצבן שום דבר לא יכול לעצור אותי. אני צועק ומשתגע כאילו נכנס בי שד".

"הייתי מת להפסיק להתנהג ככה" הוא אומר, אבל אני לא מצליח". כנראה בגילי שום דבר כבר לא יכול לעזור לי".

סוגי דפוסים אוטומטיים מוכרים:

* דחיינות - מחר אני אתחיל דיאטה, מחר אני אטפל בכל הניירת שהצטברה לי...

* ביקורתיות יתר כלפי עצמי או הזולת - הייתי יכול/ה לעשות את זה יותר טוב, לא התאמצתי מספיק.

* פרפקציוניזם - תמיד יכול להיות יותר טוב. תמיד אשאף למושלם.

* צמצום/ הקטנה עצמית - אני אפס, אני לא שווה, אני לא מצליח/ה בשום דבר.

ועוד...

*************************

ישנם דפוסים שמתקבעים. כשהתרגלנו הרבה שנים להתנהג בצורה מסויימת, זה מאוד קשה לשנות אותם. המח שלנו בנוי עם מנגנון השרדותי שנועד לחסוך באנרגיה וכדי לפנות את הנפש שלנו להתעסק בדברים חשובים אחרים אנחנו עושים דברים בלי לגמרי להיות מודעים אליהם ("באופן אוטומטי").

לפעמים ינקנו מההורים שלנו בדי.אנ.אי את הדפוסים שלנו. אפשר שהם יהיו מולדים. חוויות חיים למשל נחקקות בתודעה שלנו בהעברה בין דורית כמו גם רגשות כמו דיכאון או חרדה למשל.

* לשמחתנו התודעה שלנו חזקה מספיק כדי לשנות דפוסים.

* אנחנו חייבים לאבחן אותם ולהבין שהם מזיקים לנו כדי לעשות שינוי.

* אנחנו חייבים להיות אמפטיים כלפי עצמנו ולהכיר בעובדה שלוקח זמן לשנות דפוסים לא אדפטיביים ולא להילחם בהם בכח כי לפעמים הם נוצרו כדי להגן עלינו מפני כאב.

אבל אם נהיה מספיק עקביים, נחושים ורגישים מספיק נוכל לעשות שינויים גדולים בטיפול.

אל תתנו להרגלים לשלוט בכם אם אתם מרגישים שהם יוצרים כאב.

אתם מוזמנים לעשות שינוי.

ענת דניאלי

עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה

050-3372301