אתמול הנחתי מפגש בקבוצה טיפולית לנערות בחטיבת הביניים. במהלך הפגישה עלתה הסוגיה של אורך המכנס שצוות הניהול של בתי הספר מבקש להקפיד עליו. הבנות דיברו על כך שהן מרגישות שזאת עוד דרך של הממסד הדתי לכפות את עצמו עליהן. דיברו על אפליה מגדרית מובנית בין בנים ובנות לאורך כל שנות ההסטוריה נכנסת עמוק בדלת הקדמית לתוך המוסדות החינוכיים, דהיינו בתי הספר.
אחת הבנות אמרה: "זה כמו שהם שולחים בנות שרוצות להתפלל לעזרת נשים בבית כנסת ו/או בנות שרוצות לנסוע באוטובוס כמו כולם למושב האחורי". התחושה הייתה שכופים עליהן משהו שמחליש אותן, מדכא אותן, גורם להן לחזור לתקופות חשוכות שבהן נשים היו לגמרי ללא מעמד וללא שיוויון.
לאורך הפגישה והשיח הגישה שלהן השתנתה. בת אחת אמרה שהמטרה של התלבושת האחידה היא לראות את הבנות בביהס' לפי האופי שלה, ההתנהגות שלה, החוכמה שלה ולא לפי מה שהיא לובשת. יש בנות, הן אמרו, שחשוב להן להדגיש את אברי הגוף המתבגרים שלהן כדי שבנים יתלהבו מהן: "יש לי רגליים יפות ותחת וכדאי לך לרצות אותי". קצת כמו טווסים שיפתחו את הנוצות שלהם ויסתובבו בצרחות ליד הנקבות שבלהקה.
בנות אחרות אמרו שזאת עוד דרך למשוך את תשומת לב של הבנים על ידי המראה שלהן ולא לפי האופי.
דיברנו על הטרדות מיניות של בנים שמרשים לעצמם להגיד דברים על הגוף של בנות כאילו הן מזמינות באמצעות המכנסון הקצר. כאילו המכנסון נותן לבנים "אור ירוק" לגעת בהן.
סיכמנו את המפגש באמירה שהכל תלוי במידה. חשוב לא להגזים אף פעם לכאן ולכאן.
*****************************************************************************************
החוקים בנוגע לתלבושת בית הספר, לרבות תקנות לגבי אורך המכנסיים, מזמן הם נושא לדיונים ולעיתים מחלוקות. הכללים האלו, הנאכפים לרוב על ידי מוסדות החינוך נטועים בעקרונות שונים.
אחידות ושוויון: אחד העקונות העיקריים מאחורי תלבושת בית הספר, לרבות כללי אורך המכנסיים, הוא קידום אחידות ושוויון בין תלמידים. על ידי סטנדרטיזציה של בגדים, בתי ספר שואפים לצמצם הבחנות המבוססות על מצב סוציו אקונומי או בחירות אופנה. כל התלמידים, ללא קשר לרקע שלהם, לובשים את אותו הלבוש בלי קשר אם יש להורים שלהם כסף לקנות להם מכנסון עם קרעים או מכנסונים קצרים אופנתיים.
שמירה על סביבת למידה ממוקדת: עיקרון נוסף הוא יצירת סביבה ממוקדת בלמידה. כאשר תלמידים לובשים מדים דומים, זה יכול למזער הסחות דעת הקשורות ללבוש ואופנה, ולאפשר להם להתרכז בלימודים.
עודף רגולציה (סדר): עלו חששות לגבי רגולציה יתר בבתי הספר. יש הטוענים שהתמקדות מוגזמת בכללים אחידים עלולה להסיט את תשומת הלב מבעיות חינוכיות קריטיות יותר. שהצוות של ביהס' ישים דגש על תלבושת אחידה ופחות על משמעת והתנהגות של הילדים בתחומים אחרים.
איזון: יצירת איזון בין סטנדרטיזציה לאינדיבידואליות היא חיונית. בתי ספר צריכים לשקול לעדכן את קודי הלבוש כדי לשקף נורמות וערכים חברתיים מתפתחים תוך שמירה על תחושת סדר ושוויון.
העיקרון מאחורי כללי תלבושת בית הספר, כמו אלה הקשורים לאורך המכנסיים, הוא רב-גוני.
אמנם קיימת שאיפה לקדם שוויון, מיקוד, בטיחות ושמירה על מסורת, אך יש ליישם אותם בצורה נבונה כדי להימנע מהנצחת אפליה בשוגג או מחניקת ביטוי אינדיבידואלי.
חשוב לשתף את התלמידים בדיונים על קודי לבוש ולהתחשב בנקודות המבט שלהם ובכך להגיע לאיזון המכבד הן את חוקי ביהס', את המסורת והן את הערכים המתפתחים.
והעיקר, שתהיה לנו שנה טובה של קבלה, שוויון והדברות.
ענת דניאלי
עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה
050-3372301
留言