הגנה זה גם חיבוק

בשבוע שעבר תפסה אותי אזעקה באמצע נסיעה. עצרתי בצד ונשכבתי על המדרכה בהתאם להנחיות פיקוד העורף. לצידי הייתה אמא עם ילדה קטנה (בערך בת 5). הילדה סירבה לשכב על המדרכה ואז האמא השכיבה אותה בכח. נשכבה מעליה וצרחה עליה להפסיק להשתולל.

*********************

הנחיות פיקוד העורף כשיש ירי טילים לאזור בו אנחנו נמצאים הן ברורות ונועדו להציל חיים. אבל הסיטואציה הזאת, עם האמא והילדה, השאירה אותי עם הרבה מאוד מחשבות. חשוב שנבדוק איך אנחנו, כהורים או כמבוגרים אחראיים, מתנהלים בזמן אמת כדי לשמור לא רק על הגוף אלא גם על הנפש של הילדים שלנו.

הילדה הצעירה הייתה מפוחדת – ובצדק. מבחינתה, השכיבה על המדרכה בזמן אזעקה היא לא רק פעולה שהיא לא רגילה אליה, אלא גם חוויה שעלולה לגרום לה להרגיש מאיימת ובלתי מובנת. אמא שלה, שנמצאה בעצמה במצב של לחץ, עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להגן על הבת שלה, אבל הדרך שבה היא עשתה את זה – תוך שימוש בכוח וצעקות – כפי הנראה הוסיפה ללחץ של הילדה וממש לא סייעה לה. אחרי האירוע חשבתי שהסיכויים שהילדה והאמא הזאת יפגעו מבחינה פיזית קטנים בהרבה מהסיכויים שהן יפגעו מבחינה רגשית. חשוב מאוד לעקוב אחרי ההנחיות של פיקוד העורף (כי שמירה על החיים קודמת לשמירה על הנפש), אבל אולי נוכל לשלב גם התנהלות שתשמור על בריאותם הרגשית של הילדים שלנו. ילדים זקוקים קודם כול להרגיש מוגנים. התגובה שלנו כהורים או כמבוגרים משפיעה עליהם הרבה יותר ממה שנדמה לנו.

אז איך עושים את זה או מה אפשר לעשות אחרת?

קודם כל, אם אפשר, שוחחו עם הילדים על מה שקורה בזמן אזעקה, בשפה שתואמת לגילם. הדגישו שמדובר במערכת שנועדה לשמור עלינו ושזה מצב זמני.

בנוסף, אני יודע שזה קשה, במיוחד במצבי חירום, אבל השתדלו לשמור על קור רוח. זכרו שהילדים שלנו לומדים מהתגובות שלנו לא פחות מהמילים שאנחנו אומרים להם. אם אנחנו נראים מבוהלים או כועסים, זה רק יגביר את הפחד שלהם. אפשר לנסות לחבק את הילד או לדבר אליו בשקט. תגידו משפטים כמו: "אני כאן איתך, את בטוחה. זה ייגמר בקרוב". אחרי שהמצב נרגע, שבו ודברו עם הילדים על מה שהם חוו. תנו להם לפרוק רגשות, ושדרו ביטחון בכך שהכול הסתיים וכולם בטוחים.

בסופו של דבר, אנחנו צריכים לזכור שילדים יזכרו לא רק את האזעקות, אלא גם את איך שאנחנו הגנו עליהם – בגוף ובנפש. כשאנחנו מתנהלים בצורה רגועה ומכילה, אנחנו לא רק מגנים עליהם בטווח הקצר, אלא גם בונים אצלם ביטחון וחוסן נפשי לטווח הארוך.

ענת דניאלי

עובדת סוציאלית קלינית,

פסיכותרפיסטית, מדריכה

050-3372301