הורים לחיילים במלחמת "חרבות ברזל"

אני שומעת היום כמעט בכל שיחה, הורים שבוכים, מפחדים כל כך על הילדים שלהם החיילים שהתגייסו לצבא או שנקראו לשרת בצו 8. "אני רוצה לנסוע אליו, לכמה דקות רק לחבק"... "לראות אותה שוב, שהיא בסדר, שהיא בטוחה"... "לתת תחושה של בית, לראות אותו.ה שוב לפני שחס וחלילה הנורא מכל יקרה".

********************* הורים לילדים שנמצאים עכשיו במלחמה, במיוחד באזורים מסוכנים, חווים לרוב מערך ייחודי של אתגרים רגשיים. פחד, דאגה וחוסר אונים מהול בתחושת גאווה ואחדות מאפיינים את מכלול הרגשות שאני שומעת עליהם.

תפקידם של ההורים במהלך תקופה זו הוא חשוב מאוד: לספק תמיכה, עידוד וביטחון לילדיהם המשרתים בצה"ל תוך התמודדות עם החרדות שלהם עצמם.

הורים מודאגים באופן טבעי לגבי בטיחות ילדיהם. הפחד המתמיד לשלומם, במיוחד בתקופה כל כך קשה כמו עכשיו, עלול להוביל לחרדות קשות ומתישות. הורים מדווחים על כך שהם מתקשים להירדם או מתעוררים פעמים רבות במהלך הלילה. הורים אחרים עוקבים כל הזמן אחרי החדשות, העדכונים בטלביזיה ואחרי כל מידע הקשור למלחמה כדי להישאר מעודכנים לגבי בטיחות ילדיהם.

חלק מההורים עלולים להיאבק בתחושות אשמה, ובשאלה האם הם יכלו לעשות משהו כדי למנוע מילדיהם להיכנס לצבא או שהם היו צריכים להכין אותם אחרת.

חיי היומיום של ההורים עלולים להשתבש כאשר המיקוד שלהם עובר לכיוון תמיכה בילדיהם. עבודה ודאגה לצרכים אחרים עשויה להיות שניים בסדרי העדיפות עכשיו.

*********************

חשוב שתכירו בנורמליות של כל התחושות שאתם חשים עכשיו כמו הפחד והדאגה לשלומם של יקיריכם.

יש לכם תפקיד שהוא כל כך חשוב בימים אלו. התמיכה והאהבה הבלתי מעורערת שלכם מהבית היא חלק משמעותי מהכוח שלהם. כשהם נמצאים שם בחזית, הם חייבים לדעת שמאחוריהם יש בית חזק שמחכה להם, שהם יכולים לחלום ולחזור אליו.

הקפידו להישאר ככל שאפשר עם הילדים שלכם בקשר. מילות העידוד שלכם יכולות לספק להם כוח בימים אלו. לפעמים דרישת שלום שנשלחת, בדיחה או שיר יכולים לעשות הרבה כשהם מרגישים את הגעגועים העזים שלהם הביתה.

זכרו גם לדאוג לעצמכם. גם פיזית וגם רגשית. אתם צריכים כוח כדי לתמוך בילדים שלכם. אל תוסיפו להם דאגה גם לבריאות שלכם אלא הבטיחו להם שאתם עושים את זה בשביל עצמכם ובשבילם.

דעו שאתם לא לבד. הורים רבים אחרים עוברים ועברו תקופות דומות לאורך השנים. יש לכולכם חוסן פנימי ויש לכם את כל מה שאתם צריכים כדי לעבור את זה גם.

בעיקר התמקדו במחשבות חיוביות והוקירו את הרגעים שבהם אתם כן שומעים מהילדים שלכם.

זכרו: לאור יש כח עצום לנצח את החושך אז השתדלו להגדיל אותו ולשמור עליו במיוחד בתקופה שכל כך קשה לעשות את זה. ולא משנה כמה המצב עשוי להיראות מאתגר, לעולם אל תאבדו תקווה. הילדים שלכם צריכים לדעת שאתם מאמינים בהם ובשובם הביתה.

אם אתם צריכים תמיכה, אל תהססו לבקש אותה.

תמיד אתכם

ענת דניאלי עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה 050-3372301