היכולת להיות לבד - מאתגרי חג סוכות

אנחנו בשלהי חג סוכות, זמן של שמחה, הרהור והכרת תודה ואני פוגשת את שלומית (שם בדוי), אישה בת +65, שמרגישה מאוד לא פשוט דווקא בתקופה חגיגית זו.

שלומית, אישה פעילה ותוססת, תמיד אהבה את חג הסוכות. היא נזכרת בשנים שעברו כשהבית שלה היה מלא במשפחה, בחברים ובצחוק של הנכדים שלה, שבנו את הסוכה וקישטו אותה בשרשראות נייר צבעוניות ואתרוגים ריחניים. הזיכרונות האלו חיממו את ליבה.

עם זאת, השנה זה שונה. כשמגיע הערב והשמש שוקעת והכוכבים מופיעים, שלומית מוצאת את עצמה יושבת לבדה בסלון ביתה. הצחוק של נכדיה נעלם, ואת מקומו תפסו הקולות השקטים של הבית הריק. ילדיה של שלומית, כמו רבים אחרים בגילם, עזבו את הבית ועברו לערים רחוקות והמפגשים המשפחתיים מלאי החיים שהיו פעם התדלדלו מאוד לאורך הזמן ובשל המרחק הפיזי.

הלב של שלומית כואב. היא מרגישה תחושות עמוקות של אובדן ובדידות. הסוכה, שסימלה פעם את האחדות המשפחתית והביחד, עומדת היום תזכורת לכמה שהיא לבד.

🎊🎊🎊🎊🎊🎊🎊🎊🎊

איך אפשר לעזור לשלומית?

פסיכואנליטיקאי בשם רולנד פיירברן, (מחלוצי גישת יחסי האובייקט), טען שאנרגית החיים מחפשת כל הזמן את האובייקט. כלומר, קשר עם אדם קרוב הוא הצורך הבסיסי הראשוני עוד כשאנחנו פעוטות. הרצון לקשר אנושי הגיוני ומובן לאורך כל החיים.

אולם, חשוב לעשות אבחנה בין "להיות בודד" לבין "

". שלומית לא בודדה. יש לה משפחה וחברים שאוהבים אותה, אבל בנקודת זמן זאת היא מרגישה לבד.

היכולת לא להרגיש לבד אפילו אם אנחנו לא נמצאים עם אנשים אחרים, נכתבה רבות בספרות הפסיכולוגית המקצועית. תיאורטיקן בשם דונלד ויניקוט דיבר על היכולת של האדם להיות עם עצמו כהישג התפתחותי חשוב.

עוד כתינוקות, מי שחווה את הדמות המטפל/ת שלו קשובה אליו ומותאמת מספיק אליו ולצרכיו, יצליח להיות לבד עם עצמו. תינוק, על אף שהוא נמצא לבד, מצליח להרגיש שהוא נושא את אימו איתו בתוכו ולקחת איתו את תחושת השקט שהיא סיפקה לו לכל מקום. לאנשים שלא הייתה דמות הורית מיטיבה דייה, יחפשו כל בזמן אנשים סביבם שיפיגו להם את תחושת הבדידות.

במידה ואתם מזהים סביבכם שלומיתיות כאלו שחסרה להם בנפשם דמות מיטיבה שטיפלה בהם ומרגישים עכשיו ממש לבד, תפנו אותם לקבל טיפול רגשי.

פגישות עם מטפל/ת שנעשות בזמן ובאופן קבוע מידי שבוע, בקליניקה של המטפל/ת יכולות מאוד לעזור לה. בטיפול עצמו מתקיימת חוויה דומה לזאת של חווית ההורות. המטופל מתאמן להיות עם עצמו ועם התחושות והמחשבות שלו, והמטפל מקבל אותם בלי שיפוטיות ובלי לדחות אותם או להיבהל מהם.

בטיפול, גם אם מתעוררות תחושות קשות אצל המטופל, המטפל ינסה להכיל אותם ויחזיר אותם בצורה נעימה ומוחזקת. בטיפול א.נשים ילמדו להיות עם עצמם ולא להיבהל מהלבד שלהם ואולי אפילו להנות ממנו.

שיהיה חג שמח

ענת דניאלי

עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה

050-3372301