הילד לא צריך להכריע במקומכם

לפעמים הורים מתקשים להחליט ביניהם בנוגע לכל מיני דברים שקשורים לילדים שלהם והם משאירים בידי הילדים להחליט בעצמם. זה יכול להישמע כך:

"תבחר/י את/ה מתי ללכת לישון, כמו שאמא מציעה מוקדם או כמו שאבא אומר מאוחר יותר".

"אתה תחליט – מה בא לך יותר, ללכת לפגוש את החברים או את המשפחה".

"תגיד/י כמה זמן נראה לך שאת/ה צריך/ה על המחשב – חצי שעה תספיק לך כמו שאבא אומר או שעה כמו שאמא מציעה?"

מה את/ה חושב/ת שעדיף – להתחיל בשיעורים מייד אחרי ביהס' או כמו שאמא אומרת לשחק קצת ולנוח ואז להתחיל ללמוד?".

"תגיד אצל מי את/ה מעדיף/ה להיות בשבת – אצל אבא או אצל אמא?" (נפוץ במיוחד אצל הורים גרושים).

לבקשה שהילדים יחליטו בעצמם יש השלכות רגשיות והתנהגותיות על הילדים. הם יכולים להרגיש נקרעים בין אהבתם לשני ההורים. סוג של תחושה שהם נדרשים "לבחור צד" ולהיות נאמנים לאחד מהם.

הילדים עלולים לחוש חוסר יציבות וביטחון ולפרש את המצב כאילו ההורים מעדיפים "להעביר את הכדור" אליהם במקום לפתור את הקונפליקט בעצמם.

ילדים רבים במצבים כאלה ינסו להתחמק מהחלטה, כי הם לא ירצו לפגוע באחד ההורים או לשאת באחריות על הבחירה שלהם. לפעמים הם גם יבינו שיש להם כוח במערכת היחסים, ויכולים להשתמש בה כדי לתמרן את ההורים לטובתם.

כדי לא לפגוע בילדים חשוב שהורים ישוחחו ביניהם ויגיעו להחלטה משותפת לפני שהם פונים אליהם. הילדים לא צריכים להרגיש שהם אחראיים על פתרון מחלוקות. אם בכ"ז מדובר בהחלטות שמשפיעות על הילדים, מומלץ לשאול אותם בעדינות מה חשוב להם, אבל לשמור על המסגרת. למשל: "אנחנו חושבים שכדאי שתלך לארוחה המשפחתית, אבל נרצה לדעת מה דעתך". במקום לשים את האחריות עליהם, הסבירו את ההיגיון מאחורי ההחלטה. למשל: "חשבנו על זה והגענו למסקנה שעדיף שתתחיל/י בשיעורי הבית, ואז תוכל/י לשחק בנחת". השתדלו להציג חזית אחידה, גם אם מאחורי הקלעים היו חילוקי דעות. לדוגמה: "אנחנו חושבים שהכי טוב שתלך לישון ב-20:00 כדי שתהי/ה ערני/ת בבוקר".

אל תעמידו את הילדים בפני בחירה מוחלטת, הציעו להם אפשרויות מוגדרות שמאפשרות להם תחושת שליטה אך ללא עומס רגשי.

כאשר ההורים לוקחים אחריות על ההחלטות, הם יוצרים עבור הילדים סביבה בטוחה ויציבה. הילדים לומדים מההורים שיעור חשוב על פתרון בעיות, שיתוף פעולה והצבת גבולות.

זכרו, ההורות אינה משימה קלה, אבל יש לכם את היכולת להעניק לילדיכם תחושת ביטחון ואמון, שתלווה אותם לאורך כל חייהם.

הובילו אותם בביטחון – הם ילמדו להוביל את עצמם כך בעתיד.

ענת דניאלי

עובדת סוציאלית קלינית

פסיכותרפיסטית, מדריכה

050-3372301