הורים רבים מודאגים מאוד כשהם "תופסים" שהילד שלהם משקר. ההורים מתייחסים לשקר כאל פגם במוסריות של הילד, כשל בחינוך שלהם. אני יכולה לשמוע הורים שאומרים: "במה נכשלתי? אני מלמד את הילד שלי להיות הגון, ישר. והוא, 'ישר צוחק עלי בעיניים'". בתהליך החיברות אנחנו חייבים לבנות אמון בחברים שלנו. חייבים לסמוך עליהם, שיהיו "אמיתיים" איתנו. הפחד הגדול של ההורים הוא שהילד יהיה מנודה חברתית, שידחו אותו וגידו שהוא "שקרן".
חשוב לדעת שכל ילד מתנסה לא אחת בשקרים כדרך ללמוד על המציאות. כשהילד משקר, זה אומר שהוא מתפתח בצורה טובה. הוא מצליח להבחין בין מציאות ובין דמיון. יש לו יכולת תחכום והוא מפתח כישורים מניפולטיביים שיסייעו לו בהשגת מטרות בעתיד.
השאלה נמצאת במינון ובסיבות שמביאות לשקרים.
סיבות שילדים משקרים:
השקרים אצל פעוטות יהיו לרוב כדרך של בדיקת גבולות או התחמקות מעונש. לדוגמא: ילד שאמר שהוריד מים אחרי השירותים כשההורה רואה שהוא בוודאות לא הוריד אותם. במצב הנ"ל אפשר שהילד היה עסוק במשהו אחר, לא היה לו נוח להוריד את המים והתחמק מעשייה. מקרים אחרים מוכרים כשההורה שאל את הילד אם אכל את כל הממתקים והילד יאמר שלא למרות שצנצנת הממתקים נמצאה ריקה. הילד מבין שהמעשה שלו הוא לא תקין והוא ראוי לתגובה מצד ההורה.
בהמשך, השקרים מהווים דרך להתמודדות עם מאווים ועם מציאות שלא תמיד ניתנת להשגה. לדוגמא: ילד אשר מגיע לגן ומספר לגננת שאמא שלו בהיריון ועוד מעט יהיה לו אח / אחות כאשר הנושא אפילו לא נידון בבית. מקרה נוסף, כאשר הילד מספר שהוא טס בקיץ לאנטרקטיקה ואסף משם הרבה שלג ששם אותו במקרר.
המציאות לעיתים גורמת לילדים לחוסר ביטחון או חוסר נוחות ואז באמצעות השקר מנסה הילד להתמודד עם הרגשות הקשים. לדוגמא: ילד שההורים שלו התגרשו, סיפר בגן שאבא שלו גר בחו"ל. במקרה אחר ילדה סיפרה שאבא שלה עובד בבית והסתירה בכך את העובדה שהוא בעצם מובטל.
ילד משקר חש חוסר ביטחון וחרדה. לעיתים האפשרות של "לשקר" קלה יותר מהאפשרות של "להודות באמת" ואם הילד לא ירגיש שהוא יכול להודות באמת – יסתבך עוד ועוד בשקריו.
מה עושים?
ראשית, לא נלחצים ולא עושים מזה "סיפור". מצד שני, חשוב לא להתעלם מהשקר בתקווה ש"זה יעבור לבד". חשוב מאוד להבהיר לילד ששמנו לב שהוא שיקר (או עיוות את המציאות). לפעמים יותר קל שההורה אומר לילד שהוא לא אומר את כל האמת מאשר שהוא משקר לו.
צריך לבדוק מאיזה מקום מגיע השקר. האם הילד מרגיש חלש, שקשה לו להתמודד עם האמת שהוא לא ממש מצליח או לא ממש יכול כמו האחר? במידה ומצאתם שמדובר בחוסר ביטחון עצמי של הילד שבא לידי ביטוי בהסוואה של החולשות שלו, יהיה נכון יותר להבין את הילד מאשר להוכיח אותו שהוא שיקר. משפטים כמו "אתה מאוד מאוד רוצה להצליח", "זה מאוד נעים להוביל ולקבוע את הכללים", יעשו את העבודה. מצד אחד אתם מראים לילד ששמתם לב שהוא עיוות את המציאות ומצד שני, הפוקוס הוא על הסיבה ולא על התוצאה.
בהמשך, בזמן של שקט וסובלנות, ניתן יהיה להסביר לילד מה ההשלכות של השקר. תפקידינו כמחנכים ללמד את הילדים מה התוצאות השליליות של השקרים (לא יאמינו לך, לא יבטחו בך), ולסייע להם לעשות בחירה מודעת בהתנהגות שלהם בעתיד. תשבחו את הילד על אמירת אמת. ואם הוא מודה, תכירו בכך שזה לא היה קל להודות.
אל – תהיו חוקרים ו/או בלשים ותנסו לגלות את האמת ולהוכיח את הילד על טעותו. "לא יכול להיות שזה היה ככה. זה לא מסתדר עם העובדות".
אל – תביישו את הילד ותקראו לו בשמות "שקרן", "ככה לא חינכתי אותך – אכזבת אותי".
אל – תראו לילד שאתם מרוצים מכך שהוא מצליח לשרוד באמצעות השקר ושהרמאות הצליחה.
אל – תענישו את הילד בגלל שסיפר את האמת. ילד לומד לשקר כדי להגן על עצמו.
אבל... אם הילד משתמש בשקר באופן שיטתי. שקרים תכופים יכולים להצביע על כך ששיטות הענישה בבית חמורות מידי וגורמות לילד פחד. אם ילד יודע שהתגובה של ההורה תהיה קשה מאוד, הוא יעדיף לשקר. ילד שיענישו אותו באופן חמור – ישקר באופן עיקבי.
בנוסף, אם לשקר נלוות התנהגויות שליליות נוספות (גניבות, אלימות), צריך לבדוק אם הילד חווה מצוקה רגשית ו/או אם מתפתחת הפרעה התנהגותית.
ענת דניאלי
עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה
050-3372301
המאמרים מאוד מעניינים, נותנים הרבה השראה והצעות לפתרון סוגיות במשפחה,
ממליצה מאוד!