הרגע שבו "מרימים יידים"

"את מבינה?" מסתכלת עלי אמא בת 40 בעיניים כשהיא מנסה להסביר לי איך קרה שבכל תחום בחיים שלה "הכל נהרס". "זה התחיל כשבעלי איבד את העבודה שלו בקורונה והיה לנו פחות כסף להחזיק את הבית. אז ניסיתי קצת לעבוד, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא מספיק. אז התחילו בעיות עם הילדים וגם הזוגיות שלנו לא פרחה ופתאום מצאתי את עצמי נלחמת בכל כך הרבה חזיתות שנגמר לי הכח".

לא מעט פעמים אני פוגשת בקליניקה את האנשים שכבר לא מסוגלים להילחם יותר. כאלו ששיחררו כל ניסיון למאבק ואז הכל נשמט להם. כמו מגדל של קלפים כשקלף אחד מפיל את השני גם אם הם כבר לא עושים שום דבר כדי להפיל אותם.

הרגע הזה שנגמר בו הכח, הוא רגע מכריע, שיקבע מה הסיכויים להתאושש מהמשבר וכמה עמוק "מגדל הקלפים" הזה עומד עוד ליפול.

לפעמים קריסה בתחום אחד, עדיין לא השפיעה על המקומות האחרים ואפשר לעצור ולהציל מקומות שלא נהרסו לגמרי.

מה עושים?

בקשו עזרה: אל תהססו לפנות למישהו מהמשפחה, מהחברים, מאיש מקצוע. זה המקום לעצור לרגע ולהבין שהכיוון שאתם נמצאים בו לא הולך לכיוון טוב ולבקש ממישהו אחר לחשוב על דרכים אחרות שאליהם אפשר לפנות. תנוחו מעט. תנשמו ותנווטו לכיוונים אחרים שאפשר לייצר מהם צמיחה. חפשו את הניצוץ הקטן שאיתו אפשר להבעיר את הלהבה מחדש.

לפעמים מגיעים אלי אנשים לטיפול כשהם נמצאים במקום הזה ואז ממש כמו חוקרים אנחנו בודקים איפה התחילה נקודת השבירה, מה נהרס, מה נשאר עדיין קצת חי בתוך ההרס הגדול הזה. אנחנו חושבים יחד באיזה כיוונים עוד לא הלכנו.

תיעדוף ובנייה מחדש:

חשוב מאוד לזהות מהם המגבלות של היכולת שלכם בשלב שבו אתם נמצאים. כרגע זה הזמן לתעדף מחדש משימות ולהתמקד במקומות שאם הם יתייצבו, הם יוכלו לתמוך בכל השאר. בדקו מה יכול לעזור לכם כרגע כמו למשל יציבות כלכלית, תיקון מערכות יחסים או התמקדות ברווחה העצמית שלכם.

חוסן והסתגלות:

היו פתוחים לשינויים וללמידה ממצבים קודמים בהם התמודדתם. נסו להבין מה חסם אתכם עכשיו בדרך להתמודדות. הבינו את המקור לקושי איתו אתם מתמודדים. לפעמים תהליך הבנייה מחדש בהווה יוביללחוזק ולייציבות יותר גדולה בעתיד. גם אם זה לוקח זמן.

לא להרים ידיים גם בימים קשים!!!

ענת דניאלי עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותפיסטית, מדריכה 050-3372301

***************************************

את התמונה ציירה שרה הלברייך ז"ל