"ומה הקול שלך אומר?"

עדי (שם בדוי), בחורה בת 24, מחונכת, עדינה. פגשה בחור, ולראשונה זה הרגיש לה אחרת, משהו אמיתי. עמוק. לא כמו הקשרים הקצרים שהיו לה בעבר, אלא משהו שהלב שלה רצה לקבע. "אני אוהבת אותו," היא הודתה, כמעט מתנצלת. אבל בתוך האהבה הזאת היה משהו שהכאיב לה – הפחד.

"אני לא מפסיקה לשמוע את הקול בראש שלי," היא המשיכה. "הקול של אמא, של סבתא, של הדודות… 'הבתולים שלך הם הכבוד שלך', 'אם תאבדי אותם לפני החתונה, את תתחרטי'. ואני לא רוצה לחיות לפי הפחד הזה. אני רוצה להרגיש שאני בוחרת בעצמי. אבל הקול הזה בתוכי חזק מדי."

שתקתי רגע, נותנת למילים שלה להדהד. ואז שאלתי: "ומה הקול שלך אומר?"

עיניה התרחבו, כאילו השאלה הפתיעה אותה. היא הביטה בי בשקט, מחפשת את התשובה. ואז, כמו סוד שנחשף לראשונה, היא לחשה: "אני לא יודעת. אף פעם לא נתתי לו מקום."

האם יש לה קול פנימי משלה? שאלתי את עצמי ואם כן יש לה, האם היא מוכנה להקשיב לו? חשבתי.

לפעמים, הפחד הכי גדול שלנו הוא לא לאכזב אחרים, אלא להקשיב לעצמנו ולגלות שאנחנו רוצים משהו אחר ממה שלימדו אותנו.

*******************************

מחקר עדכני יחסית חדש בפסיכולוגיה של זהות עצמית וערכים תרבותיים (2023) מצא כי אנשים שגדלו בסביבות מסורתיות חווים לעיתים קרובות קונפליקט בין הערכים שהוטמעו בהם לבין הרצונות הפנימיים שלהם. אותו מחקר שהתפרסם ב-Journal of Personality and Social Psychology מצביע על כך שחוסן פסיכולוגי נבנה לא כאשר אנו מורדים בערכים שהוטבעו בנו, אלא כאשר אנו לומדים לסנכרן אותם עם הקול הפנימי שלנו. המחקר מראה שכאשר אנשים מרגישים שהם בוחרים מתוך מקום של חיבור פנימי ולא מתוך פחד, הם חווים רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית וביטחון עצמי.

שינוי אמיתי לא חייב להיות נגד המסורת, הוא יכול להיות בפנים – כאשר הוא מגיע מתוך בחירה מודעת ולא מתוך פחד.

ענת דניאלי

עו"ס קלינית,

פסיכותרפיסטית, מדריכה

050-3372301