כשהרצון לרצות הופך להישרדות

ש' - "למה אני תמיד מרצה אחרים ואז מרגיש מרוקן?"

ת' - כי פעם, כשהיית ילד, למדת שאם תעשה רעש, אם תגיד מה אתה באמת רוצה אז תשלם על זה מחיר. אולי יתעצבנו עליך. אולי יכעסו. אולי יתעלמו.

אז עם הזמן למדת "לרצות". להיות נעים, שקט, נחמד.

למדת לוותר על עצמך כדי לשרוד.

היום, כשאתה אומר "כן" כשאתה בעצם רוצה "לא", זה לא כי אתה חלש.

זה כי אתה עדיין מנסה להרגיש בטוח.

בתיאוריה של התקשרות, זה נקרא “fawning” – תגובת הישרדות שבה אנחנו מנסים לרצות אחרים כדי להימנע מדחייה או סכנה.

זה לא בחירה מודעת – זה מנגנון שנטמע עמוק, כדי לשמור על קשר עם הדמויות שבלעדיהן לא יכולנו לשרוד.

זאת בחירה השרדותית.

טראומה זה לא רק מה שקרה, זה גם מה שנאלצת לוותר עליו כדי שזה לא יקרה שוב.

המשפט הזה פתאום מקבל משמעות אחרת.

ענת דניאלי - פסיכותרפיסטית / מטפלת רגשית

עובדת סוציאלית קלינית,

פסיכותרפיסטית, מדריכה

050-3372301