למה אצל אבא הילדים ממושמעים ואצל אמא לא?

"אני לא מבין למה כשהילדים אצלי הם ממושמעים והם לא עושים את כל הדברים שאת מספרת עליהם" אומר אחד האבות לאשתו במהלך פגישת הורים.

"כשאת לא נמצאת ואני מנהל את העניינים הכל דופק ומטקטק כמו שעון ורק כשאת מגיעה הם מתחילים עם בעיות משמעת".

*****************

המצב המתואר כאן מוכר להורים רבים שאני פוגשת. יש לכך הסברים פסיכולוגיים ותאורטיים שונים:

אנשים "מתפרקים" או "משחררים" במקום בו הם מרגישים הכי בטוח.

לעיתים קיימת חלוקה לא מודעת בתפקידים בין ההורים, שבה אחד מהם נתפס בעיני הילדים כ"מחנך" או "מארגן" (כמו האב במקרה הזה), והשני יותר משחקי ומשוחרר (כמו האם). הילדים עשויים לחוש באינטואיציה שלהם יותר חופשיים מבחינה רגשית, יותר משוחררים, אצל הורה אחד וזה לא תמיד יתרחש אצל שני ההורים בהתאמה. אם האמא מטפלת בילדים במרבית הזמן, הם יכולים להתנהג אצלה באופן שונה מאשר אצל האב שנמצא איתם פחות (או להיפך).

אצל דמות ההתקשרות העיקרית הם ירשו לעצמם להביע את רגשותיהם בצורה משוחררת יותר, כולל תסכולים, עייפות ועומס רגשי. לעומת זאת, עם דמות שהם מרגישים פחות בטוחים לגביה, הם יתנהגו בצורה ממושמעת יותר כי הם פחות יהיו בטוחים כיצד יתקבלו רגשותיהם.

אפשר גם שמדובר כאן בנושא של בדיקת גבולות עם האם. ילדים רבים בודקים גבולות עם הדמות שהם מרגישים עימה הכי בטוחים. אצל ההורה אשר הם מבלים איתו יותר זמן, הם יבדקו את גבולותיו יותר, תוך ידיעה שהוא ישאר אוהב ומקבלת אותם גם לאחר התנהגות בעייתית ולא יעניש אותם או ינטוש. חשוב לבדוק לכן איפה הם חשים יותר ביטחון לנהוג באופן חופשי ולבדוק גבולות.

אצל הורים גרושים או כאשר יש מעבר בין דמויות מטפלות, זה יוצר שינוי בשגרה ולכן אנחנו רואים תחושות של חוסר יציבות אצל הילדים. ילדים מגיבים לשינוי הזה באמצעות התנהגויות פחות רגועות כשהם שוב עם ההורה השני, אפילו אם זה לא קורה במודע.

בכל מקרה חשוב להתבונן בסיטואציות כאלו ולהבין אותם לעומק לפני שאנחנו יוצאים באמירות שיפוטיות בנוגע אליהם.

ענת דניאלי

עובדת סוציאלית קלינית,

פסיכותרפיסטית, מדריכה

050-3372301