"למה כל כך קשה לי לקבל החלטות?"

ש' – "למה כל בחירה קטנה מרגישה לי כמו משקל כבד על הלב?"

ת' – כי אולי יש לך זיכרון מפעם כי שלא באמת נתנו לך לבחור. אולי כל בחירה שלך נבדקה, הועמדה בספק, או זכתה לביקורת. אולי הרגשת שאם תבחר/י לא נכון – תתאכזב/י, יכעסו עליך, או תרגיש/י טעות.

אז למדת שפשוט עדיף לא לבחור. למדת לחשוב עשר פעמים על כל דבר, לפחד לטעות, לפחד להרגיש אשמה.

והיום, כשאת/ה צריך/ה לבחור – בן/בת זוג, מנה במסעדה, תחום לימודים, עבודה, או אפילו תגובה לשיחה – את/ה קופא/ת, מתבלבל/ת, או דוחה את זה. לא כי את/ה הססן/ית – אלא כי משהו בפנים זוכר כמה זה כאב לטעות פעם.

**********************

בתיאוריה של ויסות רגשי והתפתחות העצמי (Erikson, 1963), מדברים על כך שכדי להרגיש ביטחון בבחירות שלנו, צריך לגדול במקום שבו בחירה – גם אם לא מושלמת – היא דבר מותר ומכובד.

ומחקרים (Schwartz, 2004) על "פרדוקס הבחירה" מראים שככל שפחד מכישלון או מאכזבה גדל – כך היכולת לבחור בחופשיות נפגעת.

אז הקושי שלך להחליט הוא לא "פגם באופי". הוא עדות לזה שלמדת פעם שלהחליט זה מסוכן.

אבל האמת היא – שאין החלטה מושלמת. והערך שלך לא תלוי באף בחירה. את/ה שלם/ה בכל בחירה שלא תהיה לך.

ענת דניאלי

עובדת סוציאלית קלינית

פסיכותרפיסטית, מדריכה

050-3372301