לשמור על הלהבה דולקת

ימים קשים מאוד עוברים על מדינת ישראל. הרבה כאב, צער נשמע בכל מקום. השמיים מכוסים בעננים אפורים וכבר יורד גשם. קל מאוד להתחבר לעצב ולאנרגיות נמוכות מאוד.

במקביל לכל אלו, נחגוג בימים אלו את חג חנוכה. אני מניחה שבלא מעט מבתי ישראל יוסיפו לברכת הדלקת הנירות גם ברכות להשבתם בשלום של החטופים וחיילי צה"ל הנלחמים כמו החלמתם של הפצועים ונחמה למשפחותיהם.

בנרטיב של חנוכה, אור מייצג יותר מאשר הארה. הוא מסמל חוסן, חוזק, ואת האמונה הבלתי מעורערת בעתיד טוב יותר. גם כאשר אנו עדים לסערה ולכאב שסביבנו, חשוב להכיר במאבק המתמשך בין חיים למוות, ייאוש ותקווה, ולעמוד חזקים בצד של החיים והכוחות.

חג חנוכה הספציפי הזה מגיע עכשיו לא רק כהנצחה היסטורית אלא כמטאפורה בזמן לכוחות האור והחושך שמופיע דרך המאבקים הנוכחיים שלנו.

עידן החשמונאים, החקוק בהיסטוריה, מייצג קרב בלתי פוסק - מאבק נגד דיכוי ולמען הזכות להתקיים בחופשיות. יש בפיסת ההסטוריה הזאת שאנחנו חוגגים, עדות לרוח הנצחית של הישרדות כנגד כל הסיכויים. באופן דומה, הקונפליקט של היום, למרות שהוא שונה באופיו, מעמיד את אור התקווה מול אפלת אי הוודאות והפחד.

מבחינה פסיכולוגית, זמנים אלו מאתגרים את החוסן הרגשי שלנו. החושך המתנשא מעלינו יכול להיות קשה מאוד, ולפתות אותנו להיכנע לייאוש ולהשלמה עם האובדן. אבל חשוב שנזכור בתוך כל אחד מאיתנו יש גם את הפוטנציאל לטפח תקווה ולהבחין בחלקים של אור שיכולים להאיר מבעדי ענני הייאוש.

כמו בנס חנוכה, להבה אחת יכלה להאיר אפילו את ההיכל החשוך ביותר, כדאי שגם אנחנו נראה גם את המעשים הקטנים של החסד שמתקיימים, הסולידריות והתקווה בעם שיכולים לחזק אותנו ברגעים האפלים ביותר שלנו.

תחזיקו מעמד

ענת דניאלי

עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית, מדריכה

050-3372301