בתוך כל העושר העצום הזה שקוראים לו "קשר אנושי", קיים קשר ייחודי ועמוק שעולה מעל כל מה שנקרא "חברות רגילה": החברים האהובים שלנו, שיעשו כל מה שאפשר כדי לתמוך ולהרים אחד את השני. חקרתי הבוקר בספרות המקצועית כדי לנסות להבין איך זה קורה. למה אנשים מסויימים הופכים להיות הרבה יותר מ"סתם חברים" ואיך זה שאחרים נשארים רק "ידידים טובים"?
********************** מסתבר שהמפתח לחברות טובה יותר קשור לאוטנטיות היחסים.
ישנם אנשים שנאמנים לעצמם יותר מאחרים והם רגישים יותר לפגיעות של אחרים כחלק מ"הטבע האמיתי" שלהם.
בנוסף, לאנשים מסויימים, יש יכולת יוצאת דופן להבין את רגשותיהם של אחרים ולתת להם את התחושה שרואים ושומעים אותם . הם באמת דואגים לרווחתם של החברים שלהם, מציעים את נוכחותם, סיועם ומעודדים בעת צרה.
אבל כל זה לא מספיק. כדי ליצור חברות עמוקה באמת, אנחנו חייבים לחלוק עם אחרים את אותם ערכים ותחומי עניין.
מסתבר שיש כח מגנטי שמושך את האנשים הדומים לנו אלינו ומהווה בסיס לטיפוח וחיזוק הקשרים האלו. ****************** בעולם שבו קשרים חברתיים עמוקים הפכו להיות הרבה פחות משמעותיים, שערך החברות הפך לנזיל וחולף, חשוב מאוד להוקיר קשרים אשר מצליחים להיכנס פנימה.
ופתאום אני קולטת שלא מזמן חגגנו את טו באב.
שנאהב תמיד.
ענת דניאלי
Comments